יום שלישי, 16 באוקטובר 2018, ז' חשון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

חינוך וקהילה בצפונט

חינוך קהילה

צריך לקרוא נכון את הנתונים

ההשקעה בתלמיד בקרית שמונה גבוהה בהרבה מהממוצע הארצי. כך על פי נתוני משרד החינוך. הסבר אחד הוא שמשרד החינוך נותן עדיפות בתקציבים לפריפריה, ההסבר השני הוא שבקרית שמונה אחוז תלמידי החינוך המיוחד גבוה בהרבה מעל הממוצע.

פורסם בתאריך:


בעיתון ידיעות אחרונות פורסמה לאחרונה כתבה על הבחירות בקרית שמונה. כחלק מהכתבה הופיעו נתונים שונים על המצב בעיר, ואחד הנתונים היה השקעה ממוצעת בתלמיד בית ספר. הנתון שהופיע היה 29,822 שקלים לתלמיד, לעומת הממוצע הארצי שעומד על 19,476 שקלים לתלמיד.

בידיעות אחרונות פירשו את הנתונים כפשוטם וכתבו: "תמונת המצב החינוכית בעיר נראית כנקודת אור גדולה. השקעת העירייה בתחום החינוך היא אדירה".

בקרית שמונה היו לא מעט אנשים שהרימו גבה נוכח הנתונים, ובייחוד נוכח הקביעה שמדובר בהשקעה של העירייה. אמנם בידיעות אחרונות לא בדו את הנתונים מליבם, הם מופיעים באתר "שקיפות בחינוך", השייך למשרד החינוך, אבל צריך לצלול פנימה לפרטים כדי לגלות את התמונה האמיתית.

הטבלה הבאה יכולה להמחיש כיצד מוקמה קרית שמונה כה גבוה בהשקעה לתלמיד לעומת ישובים אחרים מבוססים בהרבה.

בטבלה מופיעה השוואה בין קרית שמונה לישוב פריפריאלי אחר, ירוחם, ולשני ישובים מבוססים ממרכז הארץ, רעננה ושוהם. הן בירוחם והן בקרית שמונה משקיעים יותר בממוצע לתלמיד מאשר ברעננה ובשוהם.

כשמסתכלים על הנתונים של מספר התלמידים בכיתה, אפשר לקבל חלק מהתשובה לפער הזה. משרד החינוך נותן עדיפות לפריפריה ומאפשר בתקן כיתות יותר קטנות. בשוהם למשל, שהוא ישוב מאוד מבוסס מבחינה כלכלית, כיתה מונה 30.2 תלמידים בממוצע, בעוד שבירוחם כיתה ממוצעת מונה רק 23.7 תלמידים.

ההפרש במספר התלמידים בכיתה יכול להסביר את הפער לטובת הפריפריה. זה לא אומר שהרשות המקומית בפריפריה משקיעה יותר ממקורותיה העצמיים, אלא שמשרד החינוך מקצה יותר כספים. או שזה מועבר ישירות למשכורות של המורים, או שהרשות המקומית היא הצינור שמעביר את המשכורות. ההקצאה של משרד החינוך למימון הקמת מבנים ואמצעים נוספים, היא נגזרת של כמות הכיתות הנדרשת.

הקצאת משאבים עודפת לטובת הפריפריה יכולה להסביר את הפער בין קרית שמונה לבין רעננה ושוהם, אבל היא אינה מסבירה את ההבדל בין קרית שמונה לירוחם. בקרית שמונה מוציאים על תלמיד כ-6,000 שקלים יותר מאשר בירוחם, למרות שירוחם הוא ישוב פריפריאלי עם מצב סוציו-אקונומי דומה לקרית שמונה.

ההסבר נעוץ בעמודה האחרונה של הטבלה, שבה מופיע אחוז הכיתות של חינוך מיוחד מכלל הכיתות בבתי הספר בישוב. בקרית שמונה יש את האחוז הגבוה ביותר. בכיתת חינוך מיוחד משקיעים על כל תלמיד משאבים גדולים באופן משמעותי מאשר בכיתה רגילה.

הכיתות בחינוך המיוחד קטנות יותר. במקום מורה אחת, יש מורה וסייעת. לכן כשמחלקים את סך ההוצאה במספר הילדים, ההשקעה על כל תלמיד גבוהה יותר.

אפשר להניח שמספר התלמידים בחינוך המיוחד בקרית שמונה יהיה גבוה יותר מזה שברעננה או בשוהם, בגלל ההבדלים במצב הסוציו-אקונומי, אבל זה לא מסביר את הפער הגדול בין קרית שמונה לירוחם באחוז הכיתות בחינוך המיוחד. 26.6 אחוז כיתות חינוך מיוחד בקרית שמונה, לעומת 7.59 אחוז בירוחם.

הסבר אפשרי לכך הוא שבקרית שמונה נמצא בית ספר רננים, שהוא בית ספר אזורי לחינוך מיוחד שאליו מגיעים תלמידים מכל הרשויות באזור. בבית ספר רננים ההשקעה על כל תלמיד גבוהה יותר מאשר בכיתות רגילות, ובבית ספר הזה כל הכיתות הן חינוך מיוחד.

בית הספר רננים יכול להסביר חלק מהפער, ולא בהכרח את כולו.  הנתון של קרית  שמונה בתחום החינוך המיוחד חריג בכל קנה מידה, ובהחלט יש מקום לשאול איך זה שבקרית שמונה יש כל כך הרבה תלמידים שלומדים במסלול הזה. האם מדובר פה במדיניות חינוכית שמפנה בקלות מדי תלמידים לכיתות החינוך המיוחד, או שיש סיבה אחרת.

לסיכום ניתן לומר שנתונים סטטיסטיים יכולים מאוד להטעות, ולכן צריך לבחון לעומק מה עומד מאחורי המספרים.

 

 

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: