יום שלישי, 25 ביוני 2019, כ"ב סיון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

איכות הסביבה בצפונט

איכות הסביבה

אל ראש ההר ובחזרה

פרויקט האגירה השאובה בצוק מנרה עתיד לצאת לדרך בחודשים הקרובים לאחר עיכובים רבים. המים יישאבו לראש ההר בשעות השפל בצריכת החשמל, ויוזרמו חזרה למטה כדי להפעיל טורבינות שייצרו חשמל בשעות השיא בצריכה.

פורסם בתאריך:


צוק מנרה הפך למקום ידוע ומוכר לציבור הרחב בעיקר לאחר שהוקם בו רכבל שמאפשר לעלות עד לפסגת רכס רמים, ולרדת בחזרה עד למרגלותיו. בשנים הקרובות עתיד לקום עוד מיזם שקשור לעליה לראש ההר וירידה בחזרה.

המיזם הזה לא יעלה אנשים אל ראש ההר, אלא מים, הרבה מים. מדובר בפרויקט אגירה שאובה, שכבר הרבה שנים מדברים עליו. לאחרונה חלה התקדמות משמעותית, והבניה תתחיל בזמן הקרוב.  

הרעיון הבסיסי של הפרויקט פשוט מאוד. בונים שני מאגרי מים, אחד בראש ההר, והשני למטה בעמק. ביניהם יש צינור ותחנת שאיבה. בשעות הלילה, כאשר צריכת החשמל במדינה נמצאת בשפל, יש עודפי ייצור של חשמל, ואותם מנצלים לשאיבת המים מהמאגר התחתון אל המאגר העליון.

בשעות השיא של צריכת החשמל, במהלך היום או בערב, מזרימים את המים למטה, והם מפעילים את המשאבות בכיוון ההפוך, וכך המשאבות הופכות למעשה לטורבינות שמייצרות חשמל. הרווח שניתן לייצר מהמהלך הזה נובע מההפרש בתעריפי החשמל בין שעות השפל לשעות השיא.

היוזמה להקמת הפרויקט היתה של החברה לפיתוח הגליל. בשנת 2009 בישר אחיקם בר לוי, שהיה אז יו"ר החברה, על כך שהפרויקט אושר בממשלה, ושחברת אלקטרה היא זו שתקים את הפרויקט, וגם תהיה שותפה ב-50% בבעלות עליו.

מאז ההכרזה הזו היו הרבה עיכובים. חברת אלקטרה נאלצה למכור את אחזקותיה בפרויקט בהוראת הממונה על ההגבלים העסקיים, משום שהיא גם הבעלים של פרויקט נוסף של אגירה שאובה בגלבוע.

אלקטרה מכרה את אחזקותיה לחברת אלומיי, אך בהסדר נקבע כי חברת אלקטרה תהיה זו שתבנה את הפרויקט כקבלן ביצוע. מדובר בפרויקט ענק שעלותו 1.7 מיליארד שקלים. ושהקמתו אמורה להימשך בין 4 ל- 5 שנים. 

"כל ההליכים הסטאטוטוריים של הפרויקט כבר הושלמו", אומר, יו"ר החברה לפיתוח הגליל, אורי דורמן. "היזמים צריכים בתקופה הקרובה להשלים את נושא המימון מול הבנקים, ואם הכל יושלם על פי התכנון, העבודות יתחילו תוך ארבעה חודשים. זהו פרויקט בהיקף גדול מאוד, שיתרום להתפתחות הכלכלית של האזור".

הפרויקט יכלול שתי בריכות.  אחת תוקם בראש ההר מדרום לקיבוץ מנרה, והשניה בעמק זו בריכת הקולחים של קרית שמונה, שתעבור הסבה לבריכת אגירה. הפרש הגבהים בין בריכת האגירה העליונה לתחתונה יהיה –680 מטר. עובדה זו מאפשרת לפרויקט להיות יעיל יותר מהפרויקט שנבנה בגלבוע, שם הפרש הגבהים הוא 574 מטרים בלבד.

נפח האגירה בצוק מנרה יהיה 1.8 מיליון מ"ק, וזה יספיק כדי לייצר 340 מגה-ואט, לעומת 300 מגה-ואט שיפיקו בגלבוע מנפח אגירה של 2.5 מיליון מ"ק. מתקנים נוספים אמורים לקום גם בכוכב הירדן, ובאזור נשר בכרמל.

חברת החשמל מתמודדת תמיד עם הפער הקיים בין צריכת החשמל בשעות השיא לבין הצריכה בשעות השפל. פרויקט האגירה השאובה יכול לעזור לחברת החשמל בהתמודדות הזו. כשיש לחברת החשמל עודף ייצור בשעות הלילה, המים יישאבו למעלה ההר, וכאשר יש חוסר בייצור חשמל בשעות השיא, הם יוזרמו מטה ויפיקו חשמל, וכך יחסכו שימוש בטורבינות גז, שהפעלתן יקרה יחסית.

בהרבה מדינות בעולם מדברים כיום על הצורך באגירת חשמל, ומנסים לפתח מתקנים שונים, שיאפשרו לאגור חשמל, לא רק באמצעות אגירה שאובה, אלא גם באמצעות בטריות ענקיות. הצורך באגירת חשמל נובע גם מהשימוש ההולך וגובר באנרגיות מתחדשות, כמו פאנלים סולריים או טורבינות רוח שתפוקת החשמל שלהן אינה אחידה, והיא משתנה בהתאם לשעות היממה או מזג האוויר. 

מדינת ישראל חתומה על פרוטוקול קיוטו בו היא התחייבה לצמצם את פליטות גזי החממה והשימוש בדלקים פוסיליים בהתאם ליעדים שנקבעו בפרוטוקול. הפרויקט בצוק מנרה הוא אחד האמצעים שיכולים לסייע למדינה לעמוד ביעדים אלה.

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
קרית שמונה
פנינוש | 17:25   30.12.18