יום ראשון, 24 במרץ 2019, י"ז אדר ב' ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

איכות הסביבה בצפונט

איכות הסביבה

למשאית ארוכה תהיה בעיה

הכיכר החדשה שנבנתה במפגש הרחובות ארלוזורוב הרצל בקרית שמונה, בנויה בצורת אליפסה צרה. מבדיקה של תרשים התוכנית מתברר שאוטובוס יצליח להסתובב בקושי, אך משאית סמי טריילר ארוכה לא תצליח. מעבר לכך חיבור הרחובות הרס ריאה ירוקה במרכז העיר.

פורסם בתאריך:


העבודות בפרויקט של חיבור רחוב ארלוזורוב לרחוב הרצל בקרית שמונה קרובות לסיום, וכעת אפשר כבר לראות בשטח את הפיתרון התחבורתי שתוכנן. מדובר במעגל תנועה אליפטי שאמור לחבר בין ארבעה כניסות, שתיים מרחוב הרצל, אחת מארלוזורוב ואחת מרחוב עולי הגרדום.

זו הפעם השניה שבקרית שמונה החליטו לבנות מעגל תנועה אליפטי ארוך וצר. מעגל דומה נבנה בסמוך לקניון נחמיה לאחר השלמת המרכז המסחרי שנבנה ממול ליד צומת מצודות.

כשמעגל התנועה האליפטי ליד צומת מצודות נבנה, היתה התנגדות של חברת נתיבי ישראל, גם בגלל שלא התקבל אישור ממנה, וגם משום שהיתה טענה שמשאית סמי טריילר ארוכה, או מוביל טנקים, יתקשו מאוד להסתובב בכיכר הזו.

עכשיו נבנתה עוד כיכר אליפטית בסמוך לבניין העירייה, כחלק מהפרויקט של חיבור רחוב ארלוזורוב לרחוב הרצל. האליפסה הזו היא צרה וארוכה, ועולה ספק האם רכב ארוך במיוחד יצליח לעשות את הסיבוב בחלק הצר של האליפסה.

זה יכול להתרחש בשני מקרים, האחד כשרכב שבא ברח' הרצל מדרום ורוצה לפנות לרח' עולי הגרדום, או כאשר רכב שבא ברח' הרצל מצפון ורוצה לפנות לרח' ארלוזורוב.

על פי התקנות אוטובוס, שאורכו 12 מ', זקוק לרדיוס סיבוב חיצוני של 12.50 מ'. בשרטוטים של התוכנית שנמצאים בידינו נראה שרדיוס הסיבוב הוא 12 מ' בלבד, אבל יכול להיות שזה 12.50 כי אין בשרטוט מידה מדויקת. בכל מקרה אם אוטובוס יצטרך לבצע את הסיבוב הזה, זה יהיה ממש על המגבלות.

לעומת זאת משאית סמי טריילר, שאורכה הכולל הוא 17.50 מ', צריכה שרוחב המיסעה (הכביש הסלול בעיקול) יהיה 8.85 מ', כשבפועל הוא 7.50 מ', כך שמשאית כזו לא תוכל לבצע את התמרון הזה.

הנתונים האלה מעלים את השאלה האם היה אפשר לבנות את הכיכר באופן שבו יהיה יותר קל לתמרן עם רכב ארוך. חשוב לציין שככל שהזוויות של מעגל התנועה חדות יותר, כך המהירות בה ניתן לנוע במעגל קטנה יותר ושטף התנועה נפגע.

בשרטוט של התוכנית המקורית רואים שהיא כוללת הפקעה של חלק מחצר פרטית, הנמצאת במפגש הרחובות הרצל ועולי הגרדום, וזאת, על מנת שניתן יהיה לבנות במקום מעגל תנועה רחב יותר.

בפועל לא הפקיעו חלק מהחצר הזו. החצר שייכת לעוזר מנכ"ל העירייה, יוסי אלגריסי. מה בדיוק קרה, ומדוע לא הופקע השטח הזה, לכך אין בידינו תשובה, מכיוון שבעיריית קרית שמונה לא מוכנים להשיב לפניות של "צפונט".

התוכנית של חיבור רח' ארלוזורוב לרח' הרצל אמורה לאפשר זרימה טובה יותר של התנועה במרכז העיר. עד כמה זה באמת יקל על זרימת התנועה, קשה להעריך בשלב הזה. צריך יהיה לבדוק את הדברים אחרי תקופה מסוימת, ולבחון לא רק את קטע הכביש שנוסף, אלא את ההשלכה הרחבה יותר בכבישים ובצמתים הסמוכים. 

ההקלה בשטף התנועה, אם אכן תהיה כזו, באה עם תג מחיר מסוים. התוספת שנבנתה לרח' ארלוזורוב כדי להתחבר לרח' הרצל, הפקיעה שטח ירוק במרכז העיר. השטח הוא מה שמכונה עדיין במפות גן ז'בוטינסקי. הגן הזה היה למעשה ריאה ירוקה במרכז העיר. כעת רח' ארלוזורוב חוצה את הגן לשניים, והרבה לא נשאר ממנו.

 

 קרית שמונה היא עדיין עיר קטנה, והמחסור בשטחים ירוקים עדיין לא מורגש בה כל כך, אולם ככל שהעיר תגדל, כך הצורך בריאות ירוקות בתוך המרחב הבנוי, יגדל אף הוא.

אחת המגמות שמסתמנות כיום בתכנון ערים מודרני, היא שימת דגש על שטחים ירוקים במרכזי הערים, ומרחב פתוח להולכי רגל. מתברר שכאשר מגבילים תנועת רכבים במרכז העיר, האזור הופך לאטרקטיבי יותר.

כשבעיריית קרית שמונה קידמו את תוכנית חיבור הרחובות, דיברו בעיקר על תוספת מקומות חניה ושטף תנועה. לא היה שום דיון במועצת העיר על ההשלכות הרחבות יותר שיש לתוכנית הזאת על ההיבטים של איכות החיים והריאה הירוקה שהלכה לאיבוד בגלל הפיתוח שנעשה.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: