יום ראשון, 24 במרץ 2019, י"ז אדר ב' ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

גולן וקצרין בצפונט

גולן קצרין

בגיל 72 על פסגת הקילימנג'רו

בשנה האחרונה הספיק בני נפתלי מקצרין לכבוש את פסגת הקילימנג'רו, קרוב ל-6 ק"מ מעל לפני הים, ולהגיע לגובה דומה גם בדרך אל הר האוורסט בנפאל. בנוסף הוא עומד בראש קבוצת מטיילים בשם "השביליסטים" שיוצאים לעיתים קרובות לטייל בשבילי הגולן

פורסם בתאריך:


בני נפתלי הוא איש מוכר מאוד בקצרין ובגולן, במשך שנים הוא ניהל מזנון בחוף דוגית בכינרת,  המזנון בכינרת היה פתוח באופן קבוע כחצי שנה בעונת הרחצה, ובחורף עמדו לרשותו של נפתלי כמה חודשים פנויים, שאותם ניצל לטיולים ברחבי העולם.

"התחלתי לטייל באופן רציני כאשר הבת הגדולה שלי היתה בת 17 והיתה יכולה לשמור על אחיה הקטנים", מספר נפתלי. "יצאתי בחורף ליעדים במזרח הרחוק, שם לא היתה בעיה עם מזג האוויר.

"בתאילנד למשל, הייתי 15 פעמים, בהודו 10 פעמים, בגלל שהייתי נוסע כל כך הרבה פעמים לחו"ל, במכס חשבו שאני יבואן, והתחילו לתחקר אותי האם אני מבריח סחורות. הייתי במקומות נידחים שאפילו מדריכי טיולים לא הגיעו אליהם. את הטיולים התיירותים עשיתי עם אשתי, אבל את הטיולים האתגריים, עשיתי לבד.

לפני 18 שנים עשה בני נפתלי צעד חשוב מבחינה עסקית, הוא רכש מבנה של מסעדה בקניון לב קצרין, ונתן לה את השם "פרנצ'וק, שם החיבה של אשתו פאני. פרנצ'וק הפכה תחת ניהולו של נפתלי למוסד בפני עצמו, בית קפה שרבים מתושבי קצרין והגולן אהבו לפקוד אותו. בהדרגה העביר נפתלי בהדרגה את ניהול בית הקפה לדור הצעיר של המשפחה, וזה איפשר לו להקדיש יותר זמן לטיולים.

נפתלי הפך ממטייל רגיל למטייל אתגרי בגיל 59. הוא התחיל בקטן, ובכל פעם חיפש את האתגר הבא, הקשה יותר. "אני אוהב את המאמץ", הוא אומר. "אני אוהב גם את התהליך שלפני היציאה למסלול, את ההכנה הפיזית, המנטאלית, וגם את הלימוד.

"אני לא מנסה לבצע דברים שאני יודע שאיני מסוגל לעמוד בהם. אני מחליט לקחת על עצמי אתגר, רק לאחר שהכנתי את עצמי כראוי. כשהחלטתי לצאת לקילימנג'רו ולאוורסט, התאמנתי היטב לקראת המאמץ הפיזי בתנאי אוויר דליל.

"ארבע פעמים עשיתי את המסלול מעמק החולה ועד מוצב החרמון, עם תרמיל כבד על הגב. עשיתי את המסלול עם מד דופק צמוד, כדי שאוכל לדעת בדיוק מה מצבי, ולא לעבור את הסף שיכול לפגוע בבריאותי".

"בכל מסלול שאני לוקח על עצמי, אני מבצע עבודת הכנה מדוקדקת, לומד כל פרט אפשרי, כדי שבאמת אוכל להיות מוכן טוב ככל האפשר. בסופו של דבר זה מוכיח את עצמו. השלמתי את כל המסלולים שיצאתי אליהם".

השנה לקח נפתלי על עצמו להגיע למקומות, שגם עבור אנשים צעירים בהרבה ממנו הם אתגר קשה במיוחד. שתי המטרות שנפתלי סימן לעצמו הן פסגת הקילימנג'רו באפריקה, שגובהה 5,895 מ' מעל פני הים, ופסגת קאלה פאטר בהימליה בגובה 5,545, ממנה ניתן לצפות בפסגת האוורסט.

המסע לפסגת הקילימנג'רו נמשך 7 ימים, והירידה ממנו 3 ימים. למרות גובהו הרב, גם מטיילים שאינם מטפסים מקצועיים יכולים להגיע לפסגת הר זה. זאת משום שהוא נמצא על קו המשווה, ותנאי מזג האוויר בו לא קיצוניים במיוחד. גם הגישה עד מרגלות ההר קלה יחסית, ואין בו צורך בטיפוס מקצועי טכני.

"כל זה נכון", אומר נפתלי, "אבל למרות שההר הזה נמצא על קו המשווה, הטמפרטורה יכולה להגיע בלילה למינוס 10. האוויר הדליל הוא גם קושי גדול בפני עצמו. הסכנה היא בעיקר בלילה. אתה יכול להרגיש טוב כל היום, ואז בלילה פתאום להרגיש קוצר נשימה עד כדי סכנת חיים.

"לכן עשינו את המסלול הזה לאט, כדי להתרגל לגובה. בכל יום היינו עולים לגובה מסוים, ואז יורדים בחזרה כמה מאות מטרים, כדי שאת הלילה נעבור במקום עם אוויר קצת פחות דליל. גם אם הכל בסדר מבחינת הנשימה, אי אפשר לישון יותר משלוש שעות, כי הקור פשוט חודר לעצמות. הקטע האחרון עד הפסגה היה קשה במיוחד. האוויר הדליל אילץ אותנו לעצור מעת לעת כדי להסדיר את הנשימה.

ככה המשכנו עוד צעד ועוד צעד, ונדמה היה שהמסלול הזה לא רוצה להיגמר,  אבל בסוף עשינו זאת, בשארית הכוחות טיפסנו את הצעדים האחרונים ועמדנו על הפסגה, הבטנו סביב סביב על מישורי הסוואנה הנרחבים והתחושה היתה עילאית".

שבעה חודשים לאחר שכבש את פסגת ההר הגבוה ביותר באפריקה, יצא נפתלי לנפאל, כשהמטרה היא להגיע עד כמה שיותר קרוב אל הר האוורסט. האוורסט הוא אתגר מסוג אחר. בניגוד לקילימנג'רו, שהוא הר געש כבוי הניצב בודד בשטח, האוורסט הוא חלק מרכס ההימלאיה, ולכן הגישה אליו קשה יותר.

11 ימים לקח לנפתלי והחבורה שעמה הוא הלך להגיע אל מחנה הבסיס של האוורסט, בגובה 5,364 מטרים מעל פני הים. המסלול כלל הרבה עליות וירידות, ומזג האוויר היה מקפיא. "אני החזקתי מעמד", הוא מעיד, "אבל הפלאפון שלי הפסיק לפעול, וכך גם הפנס, הסוללות פשוט קפאו".

מחנה הבסיס של האוורסט הוא התחנה האחרונה בדרך להר הזה, שאליה אפשר להגיע ללא צורך בטיפוס מקצועי. אבל ממחנה הבסיס לא ניתן לראות את הפסגה של ההר הגבוה בעולם.

כדי להגיע לתצפית טובה צריך לטפס לפסגה סמוכה למחנה הבסיס הנקראת קאלה פטר, "ההר השחור". נפתלי עשה את המאמץ הנוסף, וכשהגיע על היעד, הוא זכה לצפות באוורסט במלוא הדרו.

לאורך כל הדרך נפתלי שלח מסרונים בוואסטאפ לחבריו במועדון "השביליסטים", אותו הקים לפני שלוש שנים לחובבי הטיולים בגולן. הוא דיווח להם על כל שלב בטיול, ועם חזרתו לארץ  ב-11 בדצמבר, שלח להם עוד מסרון ובו כתב:

"שלום לכל השביליסטים. חזרתי מהטיול לאוורסט, וכבר מוכן לחזור לטיולי הכושר שלנו. נמתין ליום יבש ובהיר, ואפרסם את מסלול ההליכה. מבטיח לשתף אתכם בחוויות של הטיפוס לאוורסט. בברכת לצועדים הידד, בני נפתלי".

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
tadmor 10
mor meir | 21:08   27.12.18