יום ראשון, 24 במרץ 2019, י"ז אדר ב' ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

גולן וקצרין בצפונט

גולן קצרין

תנו לשמש

חברות העוסקות בהקמת פנלים סולאריים, מחפשות גגות גדולים או שטחים חקלאיים פנויים בגולן, מי שישכיר גג בשטח מינימלי של 500 מטר רבוע, יוכל לקבל שקל לחודש על כל מ"ר.

פורסם בתאריך:


ברמת הגולן ישנם יחסית הרבה רפתות ולולים שעל גגותיהם מוצבים פאנלים סולאריים. אבל הפוטנציאל עדיין לא מוצה בתחום הזה, וישנן חברות שמעוניינות להקים עוד פאנלים על גגות פנויים. יש גם חברות שמעוניינות לרכוש או לשכור שטחים חקלאיים העומדים ללא שימוש כדי להקים עליהם חווה סולארית.

הסיבה לדחיפות מבחינת אותן חברות היא שנכון לשנה הזו התעריף שקבעה רשות החשמל לחשמל המופק מפאנלים סולריים הוא עדיין אטרקטיבי, אך התנאים הנוחים האלה לא ימשיכו ככל הנראה, והתעריפים המסובסדים יקטנו.

שמעון אזולאי, מתווך נדל"ן מקצרין, מייצג כיום שתי חברות העוסקות בהקמת פאנלים סולאריים, אחת מתמחה בהקמת מתקנים על גגות, והשניה מעוניינת להקים חווה סולארית על שטחים חקלאיים שאינם בשימוש.

לחקלאי שיש לו סככה גדולה כדאי לנצל אותה, אבל לא תמיד יש לו את ההון הדרוש כדי להקים מתקן סולארי. לא תמיד גם יש לו את הידע הדרוש כדי להיכנס להרפתקה כספית בתחום שאינו מוכר לו.

"הפיתרון הפשוט יותר הוא להשכיר את הגג", אומר אזולאי. "החברה שאני מייצג מוכנה לשלם שקל לחודש על כל מ"ר, כשהגודל המינימלי צריך להיות 500 מ"ר. יש חקלאים בגולן שיש להם סככות גדולות מאוד, וחבל לא לנצל אותם.

"חקלאי כזה, שלעיתים מתקשה להתפרנס מהחקלאות, יכול להשכיר גג של רפת או לול, והחברה הסולארית תדאג להכל. הם יקימו, הם יתחזקו, והחוזה הוא ל-25 שנים. כך שמובטחת הכנסה צנועה של עד כמה אלפי שקלים בחודש, בהתאם לגודל הגג, בלי השקעה ובלי בלבול מוח".

אז מה עדיף, לרכוש את הפאנלים, או להשכיר את הגג לחברה שתדאג לכל? התשובה לכך לא פשוטה, ויש גם חברות ייעוץ בנושא. גם בגולן ישנה חברה כזו. חברת גולן סולאר, שנכנסה לנישה הזו.  מכיוון שישנם חקלאים רבים שלא מכירים את התחום, החברה הזו יכולה לתווך בינם לבין החברה המתקינה, ולתת להם עצות טובות, מה כדאי ומה לא. זה נכון הן לגבי ההקמה והן לגבי התחזוקה, כן, צריך גם תחזוקה שוטפת, ולא לכל אחד מתאים הקטע של לעלות על הגג כדי לשטוף את הפאנלים.

אותן חברות שמתמחות בהקמת פאנלים סולאריים מעוניינות למצות מהר ככל האפשר את התנאים הקיימים, כי אם מקימים כיום גג סולארי, התנאים הקיימים היום, יהיו תקפים ל-25 שנים, אבל עם העסקה תצא לפועל בעוד שנה או שנתיים, התנאים קרוב לוודאי יהיו פחות אטרקטיביים.

"גם חקלאים שאין להם גג, אבל יש להם שטח חקלאי לא מנוצל, יכולים להשכיר את השטח להקמת חווה סולארית על השטח שלהם", אומר אזולאי. "במקרה הזה הסיפור יותר מורכב, כי זה מצריך רישוי מיוחד, אבל גם כאן החברה שמעוניינת להקים את החווה, היא זו שאמורה לדאוג לכל האישורים, והחקלאי רק יהנה מדמי השכירות שישולמו לו".

התחום הסולארי במדינת ישראל עדיין לא מפותח כמו בכמה ארצות בחו"ל, והחלק היחסי של חשמל סולארי מכלל היקף ייצור החשמל בישראל הוא עדיין אחוזים בודדים. לכן לחברת החשמל אין בעיה לקלוט חשמל שמוזרם אליה מפאנלים סולאריים.

אבל ישנם כבר כמה מדינות, כמו גרמניה למשל, שריבוי הפאנלים הסולאריים כבר יוצר בעיה לרשת החשמל. רשת החשמל בנויה על איזון בין ייצור לצריכה. כאשר יש צריכה מוגברת צריך להגביר את הייצור. אבל הצריכה מתגברת דווקא לאחר שהשמש שוקעת, וכך נוצר חוסר איזון בין הייצור לצריכה.

בגרמניה כבר החלו להקים מתקנים לאגירת אנרגיה חשמלית, כדי לפתור את הבעיה של פער בין ייצור לצריכה. זה כמובן מייקר את העלות של הפקת החשמל הסולארי, ובחשבון הכולל זה לא תמיד כדאי מבחינה כלכלית.

ברמת נגב מוקמת כיום חווה סולארית ענקית, אך לא מדובר בפאנלים סולאריים כמו שאפשר למצוא על גגות, אלא במגדל סולארי שמספר גדול מאוד של מראות מכוונות אליו את קרני השמש כדי ליצור חום שממנו מייצרים קיטור המניע טורבינה. את החום אפשר לאגור בתמיסת מלח, ולהשתמש בעודפי החום בשעות הערב, כשצריכת החשמל עולה.

בצד הברכה שיש בשימוש באנרגיה ירוקה, צריך לזכור שאנרגיה ירוקה יכולה גם ליצור בעיות. בגולן עדיין מתנהל מאבק ציבורי סביב התוכנית להקמת חוות טורבינות רוח ענקיות, וגם כיסוי שטחים חקלאיים בפאנלים סולאריים, אינו הדבר הכי אסתטי מבחינת הנוף. בשלב הזה עדיין לא מדובר בהיקפים גדולים, כך שסביר להניח שלא תהיה התנגדות ציבורית בתחום הסולארי בזמן הקרוב.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: