יום שלישי, 25 ביוני 2019, כ"ב סיון ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

המוסף בצפונט

כתבות עומק מורחבות וכתבות מגזין

לו הייתי פיראטית

יערה טננבאום ,תלמידת שכבה י"א בבית הספר "הר וגיא", קיבלה אות הצטיינות של מכון ון ליר, שניתן במעמד נשיא המדינה, על עבודת גמר שעסקה בפיראטים ואנרכיזם. מעבודתה ניתן ללמוד שבצד היותם פורעי חוק, הפיראטים ניהלו אורח חיים על פי עקרונות מתקדמים של חופש, שוויון והכרעה דמוקרטית

פורסם בתאריך:


מכון ון ליר בירושלים מקיים בכל שנה תחרות עבודות גמר של תלמידי תיכון בתחום מדעי הרוח, זאת על מנת לעודד תלמידים לכתוב עבודות בנושאים כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך, מחשבת עם ישראל ועוד.

לפני קצת פחות משבועיים התקיים טקס במכון ון ליר בו חולקו פרסי ההצטיינות. בין מקבלי הפרס היתה גם יערה טננבאום מראש פינה, תלמידת כיתה י"א בבית הספר הר וגיא. לאחר קבלת הפרסים, התארחו מקבלי הפרס אצל נשיא המדינה, ראובן ריבלין.

יערה טננבאום (עומדת שניה משמאל) בתמונה משותפת של מקבלי הפרס אצל נשיא המדינה

במעמד קבלת הפרס נאמר על עבודתה של טננבאום: "עבודתה של יערה עוסקת באנרכיזם בקרב שודדי ים. העבודה חוקרת את אופיים האנרכיסטי של הפיראטים, תוך התמקדות בפועלם של שודדי הים במרחבי האוקיאנוס האטלנטי במאות ה-17 וה-18.  על מנת להבין לעומק את נושאי עבודתה ביצעה יערה סקירה מקיפה של תופעת האנרכיזם בגלגוליו השונים, ועשתה זאת באופן מרשים".

בהמשך נאמר: "יערה הצליחה להצביע על אופיים הכפול של הפיראטים, מחד הם היו בעלי מאפיינים אנרכיסטים מסוימים, ופעמים רבות התנגדו לרשויות והפגינו דרך אנטי ממסדית, ומאידך שירתו השודדים לא פעם מדינות שונות, וכוננו לעצמם סדר ומשטר המנוגדים לדרך בה הם נתפסים באופן סטריאוטיפי".

בקרב הציבור הרחב יש אכן דימוי סטריאוטיפי והפיראטים נתפסים  כאכזריים, הוללים, וחסרי כל זיקה לחוק ולמוסר. הדימוי הזה נפוץ בעיקר בגלל ספרים וסרטים שמחזקים אותו, כמו אי המטמון או שודדי הקריביים.

מצד שני יש אצל רבים סוג של הערצה לדמותו של הפיראט, כאדם חופשי, הרפתקן ורומנטי. כך למשל זה מתבטא בשיר "לו הייתי פיראט" שכתב ירון לונדון, ובוצע על ידי להקת "השלושרים".

טננבאום קושרת את הפיראטים אותם לתופעת האנרכיזם, כלומר, תפיסת עולם שדוחה את הסדר הקיים, והסדר הקיים במאות ה-17 וה – 18 היה מבוסס במידה רבה על הפרדה מעמדית, על ניצול ואכזריות.

אצל הפיראטים לעומת זאת ניתן היה למצוא אורח חיים שוויוני בהרבה ממה שהיה מקובל בתקופה זו. וכך כותבת טננבאום: "גיליתי כי מאות שנים לפני תחילת המאבק לשוויון זכויות לשחורים, חלק מהפיראטים כבר אימצו מדיניות של שכירת עובדים שחורים לצוותים שלהם בטענה כי 'שכר שווה לעבודה שווה'".

הקטע הבא, שמצוטט בעבודה של טננבאום, מסביר מדוע בחרו לא מעט מלחים בצי הבריטי לעבור צד ולהפוך לפיראטים, "אף איש לא יהיה מלח, כשהוא יכול בקלות רבה יותר להיכנס לכלא. כי להיות בספינה זה כמו להיות בכלא רק עם הסיכוי לטבוע... בכלא יש לך יותר מקום, אוכל טוב יותר ובדרך כלל חברה טובה יותר".

למרבית הפיראטים היתה מה שטננבאום מכנה "שנאה אנרכיסטית חברתית מעמדית". בעיניהם, תפיסת מעסיקיהם הקודמים הייתה עשיית צדק. הפיראטים היו מענישים את מעסיקיהם הקודמים, כפי שבעבר המעסיקים הקודמים שלהם הענישו אותם.

הפיראטים קראו תיגר על הסדר הקיים, וטננבאום סבורה שאצל הפיראטים של תור הזהב הייתה שוררת תפיסה אנרכיסטית. תפיסה זו התבטאה בפעולות אקטיביות כנגד הממשלים ובהקמת קהילות אוטופיות אנרכיסטיות.

הפיראטים לא התכוונו ליצור מהפכה ולא היו מודעים להתפתחות של אידיאולוגיה אנרכיסטית. הם לא שאפו להפיל ממשלות כדי לקדם אנרכיזם בעולם, אלא להקים קהילות משל עצמם בהם יוכלו לחיות בחופש.

בסיכום עבודתה כותבת טננבאום: "במחקר על הפיראטים למדתי שהם היו נבונים ומחושבים יותר מכפי שנוטה להחשיב אותם הדעה הפופולרית. זאת ניתן להוכיח ולו רק מן העובדה כי כל ספינה הכינה לעצמה ספר חוקים עליו הוסכם באופן דמוקרטי. במידה רבה הם היוו מעין תנועה חברתית לכל דבר. היו להם דעות שונות ומתקדמות בדיעבד הרבה יותר מהחברה האירו אמריקנית של אותה תקופה".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: