יום ראשון, 24 במרץ 2019, י"ז אדר ב' ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

דעות בצפונט

דעות

הבלוג של אורי הייטנר - מאמרים בענייני יהדות, ציונות, פוליטיקה וחברה

צרור הערות, והפעם: אחריות משותפת, חוק הבייס, לא תירוץ, עסקת דמים, הזהו אדם? תקציר, האיש הרע הזה, נמנע מלנקוט עמדה, הפקת לקחים, משחקי ילדים, מי עשה בשביל מדינה? מודעות עצמית, מחקר על אורי אבנרי ו"ביד הלשון": סתם לא שולחים משטרה

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

אורי הייטנר

חבר קיבוץ אורטל, חוקר במכון שמיר למחקר בקצרין, פובליציסט בעל בלוג בנושאים אקטואליים

uriheitner@gmail.com

https://heitner.wordpress.com/

אחריות משותפת – שרים שמפגינים נגד הממשלה שבה הם משרתים, ובתום ההפגנה חוצים את הכביש ומשתתפים בישיבת הממשלה, אינם מבינים את תפקידם ואת מהות אחריותם.

כחברים בממשלה זכותם וחובתם לפעול ככל יכולתם על מנת להשפיע על מדיניות הממשלה, על פי דרכם. משהתקבלה החלטה, גם אם היא בניגוד לדעתם, הם אחראים לה בדיוק כמו השרים שתמכו בה. אם הם חשים שאינם יכולים לשאת באחריות לתוצאותיה, הם יכולים להתפטר. אם בחרו להישאר בממשלה, הם אחראים.

שרים שמפגינים נגד הממשלה, מפגינים נגד עצמם. נפתלי בנט בועט באחריות המשותפת באופן עקבי – ב"צוק איתן", בפרשת אלאור אזריה ועד היום. רק לפני שבועות ספורים הייתה לו אפשרות להתפטר – הוא הציב אולטימטום ותביעתו לתיק הביטחון נדחתה. הוא בחר לא לממש את האולטימטום ונשאר בממשלה, ומכאן שאחריותו מלאה, ואין לו להלין (ולהפגין) אלא על עצמו.

 

חוק הבייס – לחוק גירוש משפחות אין דבר וחצי דבר עם ביטחון. מדובר בחוק פופוליסטי שההקשר היחיד שלו הוא התחרות בין נתניהו לבנט על ה"בייס". בנט ושקד יזמו את החוק כדי להביך את נתניהו. נתניהו לא מעז לנקוט מנהיגות ולבלום אותו. הם בונים על בית המשפט העליון שכבר יוציא להם את הערמונים מן האש, ועל הדרך יתן להם עוד עילה להשתלח במערכת המשפט.

 

לא תירוץ – מבצע "מגן צפוני" חשוב ביותר, וחבל מאוד שיש המנסים לגמד אותו. אך אין הוא מתקבל על הדעת כתירוץ שיכול להצדיק את מדיניות ההבלגה וההכלה בגבול עזה, שפגעה קשות בהרתעה הישראלית בכל הגזרות, ולבטח תרמה להסלמה ביו"ש.

 

עסקת דמים – האחראי על הפיגועים בעפרה ובגבעת אסף הוא ג'אסר ברגותי, נמסר בכותרת הראשית של ynet. ברגותי הנ"ל הוא ממשוחררי עסקת שליט. שלושה הרוגים ושלושה פצועים – זה קציר הדמים של שני הפיגועים, המצטרפים לעוד הרוגים ופצועים רבים בידי משוחררי העסקה. מתי נשמע מילת חרטה מראש הממשלה על העסקה רוויית הדמים הזאת?

 

הזהו אדם? – המחבלים יורים ביהודיה הרה, היא נפצעת והוולד שלה, שמיולד בניתוח קיסרי, מת. כל אדם בעל לב מזדעזע לנוכח האסון ולנוכח הרשעות. באמרי "כל אדם", איני מתכוון לתיאור ביולוגי, כי מבחינה ביולוגית גם אלה שעשו את המעשה הנפשע הם בני אדם, וגם תומכיהם. גם תומך הטרור, התועמלן האנטי ישראלי הקיצוני שכתב את הדברים הבאים, הוא בן אדם, מבחינה ביולוגית:

"אין לי סימפטיה למתנחלים. אין לי סימפטיה למתנחלים, גם כשפוקדים אותם אסונות. … אין בי שום סימפטיה לאסונם. לא חמלה ולא הזדהות… האשם בכך שאפילו רגשות אנושיים בסיסיים של סולידריות וכאב הם לא מצליחים לעורר, הוא בהם — לא בי… צריך להגיד את האמת: אסונם אינו אסוננו… לסחטן יש אחריות… אי אפשר להזדהות עם אבלם…

אל לנו להתנצל על העדר העניין וחוסר ההזדהות… לא ראויים להזדהות, גם לא בשעת יגונם… אין בי סימפטיה לכאבם… הכאב האמתי הוא על קורבנותיהם [כלומר הרוצחים הנתעבים א.ה.]… הפלסטינים הם הקורבנות שראויים לחמלה ולהזדהות".

מבחינה ביולוגית, מי שכתב את דברי הבלע הללו הוא אדם. מבחינה הלכתית הוא יהודי, שכן נולד לאם יהודיה. כן, אפשר להיות אנטישמי יהודי. מבחינת האזרחות הוא ישראלי. לאיש הרע הזה קוראים גדעון לוי; התועמלן האנטי ישראלי הקיצוני, התועמלן של האויב, התועמלן של הטרור. ג' האו האו.

 

תקציר – תמצית הפשקוויל של גדעון לוי: לתינוק בן שלושת הימים הגיע למות, כי הוא מתנחל.

 

האיש הרע הזה – כצפוי, רוגל אלפר הזדרז להוציא פשקוויל של לעג ובוז על האבל של עם ישראל על רונה רמון. בהזדמנות חגיגית זו הוא שילב בפשקוויל עוד השתלחות מכוערת במשפחת איש-רן ששכלה את בנה התינוק. תחביבו לבוז בשמחה לאיד למשפחות שכולות ולפצועי צה"ל והפיגועים מגיע לשיאו כאשר מדובר במרים פרץ, כי השכול שלה כפול.

והנה, מרים פרץ כתבה הספד על רונה, וזו הייתה עבור האיש הרע הזה הזדמנות נוספת לבוז לה. הוא בז ל"ידיעות אחרונות" ול"ישראל היום" על המקום שהקדישו לזכרה של רונה, ספר להם עמודים, וציין לאיזה מקום ב"ידיעות אחרונות" נדחקו החדשות האמתיות (ההחלטה על גירוש משפחות מחבלים). את החברה הישראלית כינה האיש הרע הזה "כת המוות".

בוז לעיתון שנותן במה לפשקווילים האכזריים של האיש הרע הזה.

 

נמנע מלנקוט עמדה – אז מה דעתי על המנהיג הפוליטי בני גנץ? איך יכולה להיות לי דעה על מי שאיני יודע מה דעותיו (ואיני יודע אם יש לו דעות)? כשאדע את דעותיו אחווה דעה. אולם עצם הימנעותו מלנקוט עמדה, היא חוסר מנהיגות.

 

הפקת לקחים – כתב האישום נגד ברק כהן וחברי כנופיית "באים לבנקאים" היא הפקת לקחים מרצח רבין (אגב, אין בדברים אלה תמיכה בבנקאים. אחת היא אילו מדובר בטרור כלפי בנקאים, עיתונאים או פוליטיקאים מימין או משמאל. הדמוקרטיה חייבת להתגונן מפני טרוריסטים).

 

משחקי ילדים – חגיגה גדולה! האופוזיציה הצליחה, באמצעות תרגיל, להפיל חוק של הקואליציה. יש!!! שירות גדול לציבור!

באיזה חוק מדובר? בחוק המחייב קבלן שיפוץ באחריות לשנה על עבודות בהיקף של 20,000 ₪ ומעלה. בענף שרבים בו החאפרים והשרלטנים, זו מהפכה של ממש. זהו חוק צרכני וחברתי ממדרגה ראשונה, והוא יסייע בעיקר לחלשים בחברה, כמו קשישים, ששרלטנים נוטים לרמות אותם.

זהו חוק חשוב, שהוצע בידי חברים מן הקואליציה והאופוזיציה, נתמך לאורך הדרך בידי האופוזיציה והאופוזיציה תמכה בו בקריאה שניה והוא התקבל פה אחד.

כיוון שהיה זה חוק מוסכם, הקואליציה לא ערכה גיוס חירום בין חבריה להצביע עליו. האופוזיציה ערכה מארב, ובמפתיע הגיחה בהמוניה למליאה והפילה את החוק החשוב, שהיא תומכת בו. ולאחר מכן יצאה בחגיגות ניצחון – ניצחנו את הקואליציה! את מי ניצחתם, בדיוק?

הם אפילו לא ניסו להציג מצג שווא של ביקורת על החוק. הטיעונים שלהם היו, שהממשלה הפילה הצעות חוק חברתיות של האופוזיציה וש"אנחנו לא עובדים אצל הקואליציה".

מה זה? גן ילדים? למען מי אתם עובדים? אתם שליחי ציבור? האם מעניין את הציבור שהצלחתם להביך את הקואליציה? האם יש לציבור עניין במשחקי הילדים הללו?

 

מי עשה בשביל מדינה? – בתגובה לפינתי "ביד הלשון" שהוקדשה למימרתו המפורסמת של פלאטו-שרון "מה עשית בשביל מדינה?", העיר יעקב המאירי שהדברים נאמרו ללובה אליאב, ולא לצ'רלי ביטון, כפי שכתבתי.

המאירי טועה, אך אני מבין את מקור הטעות. הוא זוכר תקרית בין פלאטו-שרון ללובה אליאב. אך מדובר בשתי תקריות שונות. כאשר עלה פלאטו-שרון לדוכן, לשאת את נאומו הראשון בכנסת; נאום שנכתב בעבורו בעברית באותיות לטיניות, כיוון שהוא לא ידע מילה בעברית, קרא לעברו אליאב ביידיש, שפה שבה הוא שלט: "דו ביסט א-גאנעב! דו ביסט א-גנגסטר!", כלומר: אתה גנב! אתה גנגסטר!

בנאום אחר, צ'רלי ביטון שיסע אותו, ופלאטו-שרון, שכבר ידע כמה מילים בעברית, השיב לו: "מה אתה עושה בשביל מדינה? כל הזמן רק לדבר, אידיוט!"

 

מודעות עצמית – תגובה שקיבלתי על פוסט: "הייתי שמח לראות אותך אורי מגיע לכנסת. אין רבים הראוים ממך". לא חלפו יומיים, ובתגובה על פוסט אחר כתב לי אותו מגיב, בין השאר: "פשיסט אמיתי. יצא המרצע מהשק הנפוח שלך אורי.

מעורר סלידה. אינך יודע על מה אתה שח וכותב… מוטב היה שתחשוב מעט בטרם תזהם את הנייר במחשבותיך החשוכות… הפטולוגיה שלך מעוררת סלידה. שלום לעפרך", וכו' וכו' וכו'.

אני משער שהוא התכוון לפתולוגיה, מה שמעיד על בעיה קשה במודעות עצמית.

 

מחקר על אורי אבנרי – ב-1993, במסגרת לימודי תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, בקורס בנושא "פוליטיקה קיצונית" של פרופ' אהוד שפרינצק ז"ל, כתבתי עבודת מחקר סמינריונית על אורי אבנרי.

לאחר מותו, הקלדתי מחדש את המחקר (כי הוא לא היה במחשב שלי) ופרסמתי אותו, בהמשכים, ב"חדשות בן עזר".

את פרקי המחקר פרסמתי בכתב העתי ללא הערות שוליים, רשימה ביבליוגרפית וכו'.

המעוניינים לקבל את המחקר בשלמותו, עם הערות השוליים, מוזמנים לפנות אליי uriheitner@gmail.com.

 

ביד הלשון

 

סתם לא שולחים משטרה – כותרת רשימה של אמנון לורד ב"ישראל היום", על פרשת תיק 4000, הייתה "סתם לא שולחים משטרה".

הציטוט הזה הוא משירו של שלום חנוך "מחכים למשיח". "ויהודה אומר: משהו בטח קרה / עונה לו ירוחם: סתם לא שולחים משטרה".

ביטויים נוספים מן השיר שהתאזרחו בשיח הישראלי: "הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם" וכן, המשכו של המשפט: "מה שבא בקלות, באותה הקלות ייעלם".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: