יום חמישי, 13 בדצמבר 2018, ה' טבת ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

פוליטי בצפונט

עניינים פוליטים ומוניציפאלים

בשם האב

סגן וממלא מקום ראש עיריית קרית שמונה לשעבר, סמי מלול, פעל לפני יותר מעשור להרחבת השטח המוניציפאלי של קרית שמונה במסגרת ועדה לחקר גבולות. בתו, ימית ינאי, תושבת להבות הבשן, שוקדת כיום על עבודת דוקטורט בנושא, וגם פרסמה עצומה הקוראת לפתיחת מהלך מחודש להרחבת גבולותיה המוניציפאליים של העיר.

פורסם בתאריך:


הרחבת גבולותיה המוניציפאליים של קרית שמונה היתה אחד הנושאים החמים במערכת הבחירות האחרונה לראשות עיריית קרית שמונה, וראש העיר הנבחר, אביחי שטרן, כלל את חידוש פעולתה של ועדה לחקר הגבולות כחלק מקמפיין הבחירות שלו. לכן לא מן הנמנע שבקשה להרחבת גבולות תוגש לוועדה בעתיד הקרוב.

אם וכאשר תכונס ועדת חקר גבולות, זו תהיה התנעה מחדש של תהליך שהחלו בו לפני יותר מעשר שנים. את המהלך החל ראש העיר לשעבר, פרוספר אזרן, ועסקו בה גם ראשי העיר שבאו אחריו, חיים ברביבאי, וסמי מלול שנכנס כממלא מקום. בזמנו של מלול הוועדה התכנסה, והוא הופיע בה וייצג את עמדת עיריית קרית שמונה.

זמן קצר לאחר הבחירות ב-2008 בהן נבחר ניסים מלכה לראשות העיר, הוא הודיע לוועדת חקר הגבולות שהוא מושך את הבקשה של עיריית קרית שמונה, וכך הופסקה פעולתה. עבור סמי מלול זאת היתה מכה קשה. הוא ראה בשינוי הגבולות המוניציפאליים של קרית שמונה את המפתח לעצמאותה הכלכלית של העירייה ולהפחתת תלותה בתקציבים ממשלתיים.

עשר שנים אחרי מנסה בתו של מלול, ימית ינאי, להעלות שוב את הרחבת גבולותיה המוניצפאליים של קרית שמונה למוקד הדיון הציבורי. היא עושה זאת למרות שהיא לא מתגוררת בקרית שמונה, אלא בקיבוץ להבות הבשן. היא למעשה פועלת כנגד האינטרס של המועצה האזורית שאליה היא שייכת.

"אני מסיבות משפחתיות, העתקתי את מקום מגוריי ללהבות הבשן", מסבירה ינאי, "אבל בנשמה נשארתי תושבת העיר, ולכן אני פועלת כדי לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם לה".

ינאי היא עורכת דין בהשכלתה, וכיום היא עובדת כלוביסטית למען הציבור, בארגון המכונה לובי 99. מטרת ארגון זה היא להוות משקל נגד לשדולות הפרטיות בכנסת, שעוסקות בקידום ענייניהם של חברות עסקיות ובעלי הון.

ינאי פרסמה לאחרונה עצומה שהכותרת שלה היא: "ביסוס עיר מחוז איתנה כמוצב הקדמי של מדינת ישראל, העיר קריית שמונה". האמצעי שדרכו ניתן לדעתה  לחזק את קרית שמונה הוא הרחבת הגבולות המוניציפאליים של העיר.

ינאי חיה ונושמת את הנושא, וגם שוקדת בימים אלה על הכנת עבודת דוקטורט שעוסקת בגבולותיה המוניציפאליים של קרית שמונה, כיצד הם נקבעו ומה היו התהליכים שיצרו פער גדול במשאבי הקרקע בין המועצות האזוריות לעיר שאמורה היתה להיות עיר המחוז באצבע הגליל. 

להשקפתה של ינאי חיזוקה של קרית שמונה יקרין לטובה על כלל האזור, וכך היא מנתחת את המצב:  "בהקשר הקרקעי, רוב השטחים באצבע הגליל הם בתחום השיפוט של המועצות האזוריות. שטחים אלה מניבים הכנסות גבוהות למרחב הכפרי כאשר קריית שמונה נסמכת על תחום שיפוט מצומצם, מיעוט נכסים מניבים ותקציבים ממשלתיים.

"נוסף על הבעיה התקציבית שנוצרת מהעדר שטחים מניבי ארנונה, המחסור בשטחים לפיתוח ולתכנון גורם להגירה של ההון האנושי החזק מקרית שמונה למרחב הכפרי ביישובים הסמוכים. ההרחבות הקהילתיות בקיבוצי האזור שהחלו בסוף שנות ה-90 הוציאו מתוכה אוכלוסייה שהעדיפה לעבור למרחב הכפרי והותיר בעיר אוכלוסייה פחות ניידת ויותר מוחלשת".

כחלק מעבודת הדוקטורט שלה ינאי ראיינה סדרה של אנשים שהיו מעורבים בנושא, ביניהם שני ראשי ערים לשעבר של קרית שמונה, פרוספר אזרן וחיים ברביבאי, ומן העבר השני את ראש המועצה האזורית הקודם של גליל עליון, אהרון ולנסי. ניסים מלכה לא היה מוכן להתראיין.

 ינאי גם ליקטה לא מעט מסמכים ששופכים אור על התהליכים שהתרחשו לאורך השנים. אחד המסמכים החשובים הוא פרוטוקול ועדת חקר הגבולות שהתכנסה בשנת 2008.

את עניינה של קרית שמונה ייצג אז סמי מלול, והנה הדברים שהוא אמר אז: "הבקשה שלנו מתרכזת בעיקר בגבולה הדרומי של העיר קרית שמונה. אזור התעשייה שלנו מחולק טכנית מלאכותית. אזור תעשיה עם תולדה היסטורית של גבולות לא הגיוניים שחוצים אותו בצורה מלאכותית, עם כל המשמעויות הכלכליות והחברתיות שיש בעניין הזה".

התשובה של ולנסי באותו דיון הבהירה שהמועצה האזורית הגליל העליון לא הולכת לוותר בקלות על נכסים מניבי ארנונה שיש ברשותה. ולנסי טען שלא יתכן שיועברו לקרית שמונה נכסים, שהמועצה האזורית והקיבוצים עמלו במשך שנים רבות על בנייתם ופיתוחם.

"אני רוצה להגיד", אמר ולנסי לחברי הוועדה, "אנחנו נתכונן, אנחנו לא נוותר על שום דבר, ונלך אם יש צורך לבית המשפט העליון. לא יקחו לנו את המכנסים ונגיד תודה רבה, יורד גשם"

הפרוטוקול בו נאמרו דברים אלה הוא מתאריך 7.9.2008, כלומר כחודשיים לפני הבחירות. אותה ישיבה שמתועדת בפרוטוקול היתה אמורה להיות הראשונה מסדרה של ישיבות, אך המשך לא היה. הישיבה הבאה של ועדת חקר הגבולות היתה בפברואר 2009, אחרי שניסים מלכה נבחר לראשות העיר.

מלכה הודיע במפתיע לחברי הוועדה על ביטול הבקשה של קרית שמונה. מלכה עשה זאת מבלי שהביא את הנושא לאישור מועצת העיר. הפעם הראשונה שבה חברי מועצת העיר למדו על כך שמלכה ויתר על חקר הגבולות היתה רק 10 חודשים מאוחר יותר, כאשר הובא לאישור מועצת העיר מסמך עקרונות לשיתוף פעולה עם המועצה האזורית הגליל העליון.

היחידי מבין חברי הקואליציה שהביע תרעומת על ביטול הבקשה לחקר גבולות, היה יגאל בוזגלו, כל שאר חברי הקואליציה הצביעו בעד בלי לשאול שאלות. גם בוזגלו בסופו של דבר הצביע בעד. כך נקברה הבקשה לחקר גבולות.

עכשיו מנסה ינאי לעורר מודעות ציבורית לנושא. בינתיים חתמו על העצומה רק 403 אנשים. היא עושה זאת למרות שהיא נמצאת בסיטואציה מאוד מורכבת כמי שמתגוררת בהרחבה הקהילתית של קיבוץ להבות הבשן. "בעלי גדל בקיבוץ מרום גולן", היא מספרת, "הוא לכאורה מצידו השני של המתרס. זאת המציאות שאיתה אני חיה.

"מצד אחד אני נאבקת על הרחבת גבולותיה של קרית שמונה, ומצד שני אני פועלת גם כדי שהקיבוצים להבות הבשן וגונן יכללו בין הישובים הזכאים להנחה במס עקב קרבה לגבול. העובדה שאני חיה כיום בלהבות הבשן, לא תגרום לי להתכחש לעקרונותי. אלה דברים שספגתי בבית. ראיתי כיצד אבא שלי נאבק על חלוקה צודקת של המשאבים, ואני משתדלת להמשיך את המאבק עד שהמטרה שלשמה אבי נלחם, אכן תושג".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
חקר גבולות
אזרן יצחק | 18:36   03.12.18