יום חמישי, 05 בדצמבר 2019, ז' כסלו ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 058-4337220

איכות הסביבה בצפונט

איכות הסביבה

איך אומרים את זה בשלדגית?

דנה קליין, בוגרת החוג למדעי החי במכללת תל חי, עוסקת כיום במסגרת לימודי תואר שני בפענוח שירת השלדגים. היא כבר יודעת לפענח 14 סוגים של ציוצים שהשלדגים משמיעים, ציוצי חיזור, ציוצי התרעה על סכנה, ציוץ על טיפול בצאצאים ועוד.

פורסם בתאריך:


כדי לעשות מחקר על התנהגות בעלי חיים בטבע צריך הרבה סבלנות. לדנה קליין, שעושה כיום תואר שני במדעי החי במכללת תל חי, יש את הסבלנות ואת היכולת לשבת מזריחה ועד שקיעה מול קן של שלדגים, עם מכשיר הקלטה, משקפת ומצלמה.

קליין היא בוגרת החוג למדעי החי. זהו חוג שבוגריו יכולים להשתלב בטיפול בבעלי חיים בגני חיות, בחיות מעבדה וכדומה, אבל מי שרוצה באמת להתמקצע צריך לעשות תואר שני. יש כל מיני כיוונים, ואפשר אפילו להמשיך ללימודי וטרינריה לשלוש שנים נוספות.

דנה קליין בחרה במסלול שאפשר לכנותו מדעי טהור, כלומר, זה לא מחקר יישומי, ולא לימודים לרכישת מקצוע ספציפי. אבל כפי שקורה לא פעם, המחקר המדעי הטהור יכול להביא לפריצות דרך, לעיתים בתחומים מאוד לא צפויים.

לקליין היה חשוב לעסוק במחקר שיש בו גם עבודת שטח וסיבה טובה לצאת אל הטבע. היא החלה בכך כבר בלימודי התואר הראשון, וזה הוביל אותה גם למחקר שהיא עושה כעת על השלדגים, במסגרת התואר השני, בהדרכתם של פרופ' יזהר לבנר מהחוג למדעי המחשב  וד"ר יוני וורטמן מהחוג למדעי החי.

הרבה מאוד שעות בילתה קליין בעמק החולה, באגמון ובשמורה, כדי להבין את בעל החיים הקטן הזה. הוא נקרא, שלדג לבן החזה, ולמרות השם, דגים מהווים רק חלק קטן מהתפריט שלו. עיקר מזונו הוא מיני רכיכות שונים, חרקים, לטאות ודו-חיים.

כדי לעקוב אחר השלדגים קליין היתה מתמקמת במרחק של כ-30 מ' מהקן, שהוא למעשה מחילה בדופן של מאגר מים. כדי ממש לא להפריע היא היתה מצוידת ברשת הסוואה, וכך עם טלסקופ, מצלמה ומכשיר הקלטה, היא בילתה שעות מול הקן, כשהיא רושמת כל פרט בהתנהגות.

הבעיה בשלדגים היא שקשה מאוד להבדיל בין זכר לנקבה, לכן לצורך המחקר קליין היתה לוכדת את השלדגים, לוקחת דגימת דם ומצמידה אליהם טבעת זיהוי וגם משדר קטן, כדי לאתר את מיקומן של הציפורים, ולמפות את שטח המחיה שלהם.

המחקר של קליין מזכיר במובן מסוים את המחקר של פרופ' אמוץ זהבי ז"ל, שחקר ציפורים הנקראות זנבנים באזור הערבה, והיה זה שפיתח תיאוריה שנקראת "עיקרון ההכבדה". על פי תיאוריה זו, הזכר, שרוצה להוכיח לנקבה עד כמה הוא עדיף על זכרים אחרים, מסכן את עצמו לוקח על עצמו משימות שמקשות על חייו.

זה מסביר למשל למה לטווס הזכר יש זנב כל כך ארוך ומפואר. זה לא רק היופי של הזנב שעושה רושם על הנקבה, אלא גם היכולת של הזכר להסתדר עם זנב כזה כבד שמקשה עליו מול טורפים.

"אצל השלדגים מצאתי מתאם בין הצלחה ברביה לבין שתי תכונות", מספרת קליין.  "ככל שהזכר מוצלח יותר ברביה, כך הצבע הכחול של נוצותיו עמוק ומבריק יותר, והציוץ שלו יותר מורכב ומצריך יותר מאמץ. זה ממחיש שעקרון ההכבדה עובד גם אצל השלדגים".

עיקר העבודה של קליין היתה בפענוח הציוצים שמשמיעים השלדגים. "בנינו קטלוג של הקולות", היא מספרת. "הצלחנו לפענח את שירת השלדגים, ולשייך כל סוג של ציוץ להתנהגות ספציפית. בסה"כ פענחנו 14 קולות שונים. קולות של חיזור, הזדווגות, סכנה, טיפול בצאצאים, ציוץ על מציאת אוכל ועוד".  

השלדג, כך מתברר מהמחקר, הוא ציפור סתגלנית, והיא לא נפגעת מנוכחות או פעילות של בני אדם. להיפך, לעיתים זה אפילו מגביר את כמות המזון שהיא מוצאת. מכיוון שהמזון שלה מגוון, והיא לא תלויה בסוג מזון ספציפי, יכולת השרידות שלה גבוהה, והיא לא נמצאת בסכנת הכחדה.

המחקר של קליין, כפי שצויין, הוא מחקר טהור, אבל אפשר למצוא לו אולי כיוון שבו הוא יכול להועיל לאזור הגליל העליון. עמק החולה נחשב לגן עדן של צפרים, בעיקר בעונות הנדידה.

יש כיום בעולם 80 מיליון צפרים חובבים. אותם צפרים מנסים גם, תוך כדי הצפיה, להכיר ולהבין את דפוסי החיים של הציפורים. 

אם קצת יחסי ציבור, אפשר, באמצעות המחקר של קליין, לתת עוד סיבה לצפרים להגיע לעמק החולה. חובבי הצפרות יוכלו לצפות בשלדגים, ובעזרת קטלוג הציוצים שקליין פיתחה, לנסות לפענח מה אומרת הציפור שבה הם צופים באותו רגע. באופן הזה ניתן יהיה להוסיף עוד נדבך לאטרקטיביות התיירותית של האזור.

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: