יום שבת, 16 בנובמבר 2019, י"ח חשון ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 058-4337220

איכות הסביבה בצפונט

איכות הסביבה

המפלס אינו חזות הכל!

פרופ' משה גופן, מדען חוקר במכון מיגל ובמעבדה לחקר הכינרת, מפרסם ספר חדש על הכינרת. הוא אינו נבהל ממפלס כינרת נמוך, והוא מוטרד יותר ממצב איכות המים, אשר מושפע באופן ישיר ממה שנעשה באגן ההיקוות של הכינרת בגליל העליון ובגולן

פורסם בתאריך:


 ]פרופ' משה גופן הוא מדען חוקר במיגל - מכון מדעי לחקר הגליל. הוא כיהן כמנהל המעבדה לחקר הכנרת ומדען בכיר במעבדה. פרופ' גופן כיהן גם  כמתאם מדעי בפרויקט שיקום קרקעות החולה, וכמרצה ללמינולוגיה במכללה האקדמית תל חי.

בימים אלה יוצא לאור ספר חדש מפרי עטו של פרופ' גופן. הספר, שיוצא לאור על ידי  "הוצאה גלילית", זכה לשם "כינרת אחרת" בספרו החדש עורך פרופ' גופן לקורא היכרות מחודשת עם אגם הכינרת, בעקבות השינויים האקולוגיים הדרמתיים שהתרחשו בו ב־25 השנים האחרונות.

הכינרת היא אגם מיוחד במינו, והיא האגם היחיד במדינת ישראל. מלבד היותה מקור מים חשוב, הכנרת מהווה אתר תיירות ונופש, שדה דיג מסחרי וערש תרבות אנושית ודתית.

פרופ' גופן חוקר את הכינרת ואת אגן ההיקוות שלה במשך שנים רבות, והוא רואה בהבטחת קיומה של הכנרת כמערכת אקולוגית יציבה אשר משמרת איכות מים טובה לטווח ארוך, אינטרס עליון של המדינה. בספר החדש שלו מנותחות, בין השאר, שלוש תופעות מרכזיות: גובה מפלס מי הכנרת, הפסקות דייג ומליחות המים.

הכינרת היא אגם שעליו יש מחקר מקיף ורצוף מאז 1969 החידוש המדעי ב"כנרת אחרת" הוא בהצגת מבט חדש על הנתונים כמו ספיקה בירדן, מליחות, גובה מפלס ועוד.  למרות הספורט הלאומי של עיסוק בגובה פני הכנרת, מפלס מים נמוך,כך על פי גופן, אינו מעיד על סכנה לאיכות המים, להיפך – בזמן מפלס נמוך איכות המים טובה יותר.

פרופ' גופן מתייחס לשינויים הרדיקליים שהתרחשו במדינת ישראל בתחום המים, שבמרכזם ההתפלה של מי הים התיכון. "כיום מקור המים העיקרי לאספקה ביתית הוא מים מותפלים", הוא אומר.

"בתודעת הציבור משמש עדיין גובה המפלס כמדד למצב מסוכן לכנרת ולמחסור לאומי במים. הדבר היה נכון לתקופה שלפני עידן ההתפלה ואיננו נכון עוד. יתר על כן, גובה המפלס איננו מדד בלעדי נאמן להערכת מצב הכנרת, חשוב יותר ממנו הוא מדד איכות המים ועליו יש לשים את הדגש בדעת הציבור".

 פרופ' גופן קורא למקבלי ההחלטות להמשיך ולהקשיב למדענים ולא להלכי הרוח של הציבור, בבואם לבצע פעולות הקשורות לבעיות השונות של אגם הכנרת. הוא מדגיש שהכינרת מושפעת מאוד ממה שמתרחש באגן ההיקוות שלה.

כמי שעמד בראש פרויקט שיקום אדמות עמק החולה, פרופ' גורן מודע לחשיבות של ניהול מיטבי של הנעשה באגם ההיקוות בכלל ובעמק החולה בפרט. "כדי לשמור על האיזון האקולוגי של הכנרת", אומר פרופ' גופן, "יש להוריד את תרומת הזרחן במים ולהוסיף חנקן מאגן ההיקוות, להרבות ככל האפשר בחילופי מים, גם במחיר הורדת מפלס זמנית, לאפשר כיסוח מתון של צמחיית חופים לתועלת הנופשים, ולחדש דייג משמעותי של סרדינים תוך אכיפת תקנות דייג קיימות".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: