יום חמישי, 22 באוגוסט 2019, כ"א אב ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

חצור הגלילית בצפונט

חצור הגלילית

ללא תיאום עם פיקוד העורף

המועצה המקומית חצור הגלילית אישרה הסרת שכפ"צ (שכבת אבני בזלת) ממקלט ציבורי והעברתם לטובת פרויקט של שוק עירוני חדש. במועצה אומרים שזה נעשה בתיאום עם פיקוד העורף, אך בבדיקה מול פיקוד העורף התברר שלא היה שום תיאום

פורסם בתאריך:


ברחוב אורן בחצור הגלילית ישנו מקלט ציבורי שנבנה לפני שנים רבות. המקלט נבנה על פי תקנות שמחייבות כי מעל תקרת הבטון של המקלט  תהיה שכבת בלימה העשויה מחומרים גרנולרים כמו חצץ, מעל שכבת הבלימה אמורה להיות שכבת פיצוץ (שכפ"ץ) בעובי 1.5 מטר, העשויה מאבנים.

ברוב המקלטים, וכך גם במקלט ברחוב אורן, שכבת הפיצוץ עשויה מאבני בזלת, שמוחזקות בתוך רשת העשויה ממתכת. בין האבנים ישנם רווחים, כך שאם נופל פגז על השכפ"צ, ההדף מתפזר ברווחים, והנזק הצפוי הוא מינימלי.

לפני שלושה חודשים הבחינו הדיירים ברח' אורן בפועלים שהגיעו עם משאית והחלו לפנות את אבני הבזלת של השכפ"צ. לדבריהם 12 משאיות עמוסות באבנים פונו משם. מאוחר יותר גילו הדיירים שהאבנים הובאו לאזור בו נבנה מתחם חדש של השוק העירוני, והאבנים משמשות לבניית המתחם החדש.

יוסי אלגלי, אחד הדיירים ברח' אורן, פנה למועצה המקומית כדי להבין מדוע הוסרו האבנים מהמקלט, אך נתקל בתשובות מתחמקות. הוא החליט לפנות למבקר המדינה, ובפנייתו כתב: "פניתי בשם הדיירים בשכונה בכתב, וביקשנו להיפגש עם ראש הרשות ולבדוק כיצד מחזירים את המקלט למצבו הקודם מבחינה בטיחותית, אך לדאבוני לא היתה התייחסות".

אלגלי מספר שבמהלך מלחמת לבנון השניה נפלה רקטה במרחק לא גדול מהמקלט ואחד הבתים נפגע. "הבתים כאן נבנו ללא ממ"דים", הוא אומר. "המקלט הציבורי הוא המקום היחיד שבאמת ממוגן".

ראש המועצה, שמעון סוויסה, הגיב ואמר: "המועצה פועלת בתיאום עם פיקוד העורף. האבנים הוסרו עד עתה ממרבית המקלטים, וזאת גם משום שאין לכך צורך ביטחוני, וגם בשל העובדה כי סלעים אלו הפכו למטרד ולהתרבות של שפני סלע".

בדיקה שנעשתה מול פיקוד העורף הבהירה שלא היה שום תיאום, והאבנים נלקחו מהמקלט מבלי שהתקבל אישור של פיקוד העורף להסרת האבנים.

ראש המועצה אומר שאין צורך ביטחוני בשכבת הפיצוץ. בפיקוד העורף אומרים שהסרת האבנים לא מהווה בעיה, אבל לא מפרטים מדוע. יכול להיות שזה משום שעל פי תפיסת הביטחון החדשה, התושבים אמורים לרוץ למקלט הציבורי, רק אם הם יכולים להגיע במסגרת הזמן שבין הישמע האזעקה ועד לנפילה של הרקטה.

יחד עם זאת, במלחמת לבנון השניה היו מצבים שבהם התושבים נאלצו להישאר במקלטים לפרקי זמן ארוכים, כי היה רצף של נפילות, כך היה בקרית שמונה, וכך עלול לקרות גם בחצור הגלילית, בהתחשב בכמות הרקטות העצומה שיש כיום לחיזבאללה.

חבר המועצה, שאול כמיסה, מתייחס בחומרה רבה למה שקרה, ואומר: "אבני הבזלת הם חלק אינטרגלי של המיגון במקלט הזה. אין לתושבים שם ממ"דים, וזו פשוט הפקרות. צריך גם לבדוק איזו עסקה עשו שם עם הקבלן שזכה במכרז לבניית השוק. חייבים לברר האם כתוב במכרז באופן ברור שהקבלן יכול לקחת אבנים ממקלט ציבורי, ומה זה אומר מבחינה כספית".

הנימוק השלישי של ראש המועצה, עניין שפני הסלע, הוא בהחלט שיקול, משום שהשפנים משמשים כפונדקאים לזבוב החול שמעביר את מחלת הלישמניה (שושנת יריחו). אולם, אם זה אכן היה השיקול, מדוע לא הוסרו כל אבני הבזלת מהמקלט, אלא רק האבנים שהיו קרובות יותר לכביש?

בנוסף לכך, המועצה היתה יכולה לפתור את הבעיה של שפני הסלע בהשקעה מינימלית על ידי שיפוץ ותיקון הרשת שעוטפת את האבנים, כך שהשפנים לא יוכלו להיכנס לתוך הרווחים בין הסלעים.  

 

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: