יום שני, 09 בדצמבר 2019, י"א כסלו ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 058-4337220

חדשות בצפונט

חדשות

בג"ץ קבע: העתירה תידון בפני הרכב

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ השיב בחיוב לעתירת "המרחב הכפרי" שהוגשה על ידי עמותת אביב בגליל נגד שר הפנים, וקבע כי יתקיים דיון בנושא. העתירה דורשת משר הפנים להפעיל את סמכותו, ולקבוע סל שירותים נורמטיבי לו זכאי כל תושב בתמורה לארנונה שהוא משלם

פורסם בתאריך:


במהלך חודש אפריל 2019  הוגשה עתירה לבית המשפט העליון כנגד שר הפנים על ידי עמותת אביב בגליל - התנועה לצדק חברתי ומנהל תקין. תנועת אביב בגליל נוסדה על ידי תושבי הרחבות קהילתיות, שכמה מהם מתגוררים ביישובי המועצה האזורית הגליל העליון. 

העתירה, שכבר זכתה לשם "בג"ץ המרחב הכפרי", נועדה לגרום לכך ששר הפנים יפעל להסדרת נושא השירותים הניתנים על ידי מועצות אזוריות לתושבים. בשבוע שעבר פרסם בג"ץ את החלטתו, וקבע שיתקיים דיון ובעקבותיו יוחלט האם העתירה תתקבל ובאיזה תנאים.

העתירה הוגשה על ידי ד"ר רענן הר-זהב ועו"ד יונתן ברמן. והיא דורשת את התערבות בג״ץ בדרישה משר הפנים להפעיל את סמכותו, ולקבוע סל שירותים נורמטיבי לו זכאי כל תושב במדינה.

הטענה העומדת ביסוד העתירה היא  שתושבי ישובים כפריים השייכים למועצות אזוריות משלמים ארנונה כמו כל תושב במדינה, על פי ההגדרות שנקבעו בחוק, אולם אין בחוק הגדרה ברורה מהם השירותים שהרשויות המקומיות צריכות לספק לתושבים, תמורת הארנונה שהם משלמים.

עיקר הבעיה היא במרחב הכפרי. המועצות האזוריות מאצילות חלק מהסמכויות לוועדים מקומיים, אולם לא מקצות להם תקציבים שהולמים את עלות השירותים שאותם ועדים אמורים לספק לתושבים. במקום זה התושבים צריכים לשלם מיסים גם לאגודות קהילתיות, בנוסף על הארנונה.

בהקשר זה נכתב בעתירה: "לשם קבלת שירותים אלה הם (התושבים) נדרשים לשלם מסי חבר, בנוסף לארנונה, וזאת לצורך קבלת שירותים מסוימים, שמצופה היה שיוענקו על ידי הרשות המקומית וללא תוספת תשלום. אלא שהעדרו של סל מוגדר של שירותים שעל הרשות המקומית לספק הוא פרצה רחבה המאפשרת לאגודות הקהילתיות לגבות כספים עבור שירותים שהם מגדירים כ'תוספת'"

העתירה הזו הוגשה לאחר שהפניות שנעשו בנושא למשרד הפנים, שיסדיר את העניין לא קיבלו מענה, והמצב נותר כשהיה. אמנם המועצות האזוריות, ובהם גם מועצה אזורית הגליל העליון, הגדילו את ההקצבה שהן מעבירות לוועדים המקומיים, אך לדברי העותרים אלה סכומים שוליים שאינם פותרים את הבעייה.

תשובת בג"ץ שהעתירה  תידון בפני הרכב שופטים, יש בה כדי להצביע על כך ששופטי בית המשפט העליון, מכירים בכך שהמצב הנוכחי הוא בעייתי הן מבחינה מעשית והן מבחינה חוקתית.

בינתיים, עד שייקבע מועד לדיון, משרד הפנים יצטרך לגבש את עמדתו. המשרד לא יוכל להמשיך לגרור רגליים ולנסות להימנע מטיפול בתפוח האדמה הלוהט הזה. קשה אולי להאמין, אך הגרירה הזו נמשכת מאז שנת 1984

באותה שנה קבעה ועדת הפנים של הכנסת שיש לקבל את המלצות ועדת זנבר, שבהן נאמר: "הפרט החשוב להבטחת עצמאות השלטון המקומי  הוא הצד  הכספי. דבר זה מחייב קביעת  סל שירותים תקני, שאת מימונו תבטיח הממשלה והוא יכלול שירותי חובה ושירותי רשות. הקביעה הסופית תהיה בידי הממשלה עם  שיתוף פעולה  עם  השלטון המקומי".

מאז היו כבר כמה דו"חות של מבקר המדינה, שהצביע על הבעייתיות, אבל שום דבר לא זז. עכשיו, אולי בזכות העתירה לבג"ץ, המדינה תצטרך להיכנס לעובי הקורה ולספק פיתרון שבו כל תושב יידע מהו סל השירותים הבסיסי שהוא זכאי לו תמורת הארנונה שהוא משלם.

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
ביטול האגודות הפרטיות
ירון | 22:10   23.11.19