יום רביעי, 24 ביולי 2019, כ"א תמוז ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

חדשות בצפונט

חדשות

"הגליל העליון והגולן הם אסם הפירות של המדינה"

כך אומר ירון בלחסן ממושב רמות נפתלי, שהתמנה לתפקיד מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות. בפניו עומדים אתגרים לא פשוטים כמו, צמצום פערי התיווך, הצמצום באשרות לפועלים תאילנדים והעלות הגבוהה של העסקתם, וגם המחסור במים שפוגע בעיקר בחקלאיי הגליל העליון והגולן

פורסם בתאריך:


מועצת ארגון מגדלי הפירות בישראל החליטה לבחור בירון בלחסן למנכ"ל הארגון. בלחסן (54), בן וחבר מושב רמות נפתלי בגליל העליון, מגדל אגסים וענבי יין.

בלחסן שימש בשורה של תפקידים ציבוריים במגזר החקלאי ובהם: יו"ר הועדה החקלאית מבואות החרמון, מזכיר וגזבר רמות נפתלי, יו"ר בועדים ממונים ומזכיר חוץ במושבים, חבר בהנהלות יקבי רמת הגולן, מים בגליל, מט"י גליל עליון וחבר במזכירות ארגון מגדלי הפירות לאורך שנים רבות.

לקראת כניסתו לתפקיד בלחסן סימן לעצמו שלוש מטרות מרכזיות שבהן הוא מתכוון להתמקד.

המטרה הראשונה היא פערי התיווך. כל מי שעושה קניות במרכולים ודאי שם לב שמחירי הפירות מרקיעים שחקים. מה שפחות ידוע לציבור הרחב זה שהמחיר שהחקלאי מקבל עבור הפרי שהוא משווק, הוא בערך שליש מהמחיר לצרכן.

"זה בלתי מתקבל על הדעת שהחקלאי מוכר את הפרי בשלושה וחצי שקלים, והצרכן קונה אותו  ביותר מ-10 שקלים", אומר בלחסן. "יש פה מצב שבו רשתות השיווק הגדולות מנצלות את כוחן ומעלות את המחירים באופן שפוגע הן בחקלאי והן בצרכן.

"יש פה גם בעיה תדמיתית. הצרכנים לא מודעים למצב וסבורים שהחקלאים מתעשרים על חשבונם, ולכן אנחנו צריכים לעשות פעולה הסברתית. אני הולך להופיע בתוכניות בוקר, להביא חקלאים שיספרו כמה הם מקבלים. נצטרך גם ללמוד את הנושא לעומק, ואולי לשכור מישהו שמכיר מבפנים את כל הנושא של מונופולים והדרכים שאפשר להילחם בתופעה".

גם במשרד החקלאות מנסים להתגייס לעזרת החקלאים בנושא שיווק התוצרת, ואחת היוזמות היא לחוקק חוק של סימון מקור התוצרת. כלומר, כל פרי שנמכר, גם כזה שבתפזורת, יסומן המקור שלו, כלומר היכן גידלו אותו, בארץ או בחו"ל. בלחסן תומך ביוזמה הזו ומקווה שהצרכנים הישראלים יהיו לויאלים לתוצרת המקומית, ויעדיפו אותה.

הנושא השני שבלחסן מתכוון לטפל בו זה המחסור בכוח אדם מקצועי בחקלאות. זו אחת הבעיות המעיקות ביותר על החקלאים כיום. המדינה מנסה כל הזמן לצמצם את כמות הפועלים התאילנדים, ולעודד תעסוקה של פועלים מקומיים, אבל בשטח זה לא עובד.

"אין טעם להכניס לעבודה מובטלים ישראלים, שאחרי חצי יום עבודה יתייאשו ויעזבו", מסביר בלחסן. "למי שלא מצוי בתחום נדמה שעבודה בחקלאות לא מצריכה התמקצעות, וזה פשוט לא נכון.

"צריך להכיר בכך שאין כרגע תחליף לפועלים התאילנדים, ולכן המדינה צריכה לאפשר לחקלאים להעסיק תאילנדים בהתאם לצורך, וגם להוזיל את העלות של העסקתם. כיום העסקת תאילנדי יקרה ב-50 אחוז מהעסקת פועל מקומי. זה פער בלתי סביר".

האתגר השלישי שעומד לפתחו של בלחסן הוא נושא המים. אמנם השנה האחרונה היתה ברוכה בגשמים באופן יחסי, אבל אי אפשר להסתמך רק על חסדי שמיים, וזה נכון בעיקר לגליל העליון והגולן.

בלחסן שמכהן גם כחבר הנהלה באגודת "מים לגליל", מכיר את הנושא מקרוב ואומר: "הגליל העליון והגולן הם אסם הפירות של מדינת ישראל. רוב הפרי גדל באזור שלנו, אבל בתחום המים אנחנו מוגדרים כאזור נטול חלופה. חקלאים בדרום יכולים להשתמש גם במי קולחין, כי כל מי השפכים של גוש דן מטוהרים ומועברים אליהם. לנו אין חלופה כזו.

"לכן כשיש שנת בצורת, מקצצים לנו את מכסות המים ב-40 אחוז. זה אומר שצריך לדלל חלק גדול מהיבול, כדי שזה לא יפגע בגודל של הפרי, וההפסד למגדלים הוא עצום. המדינה צריכה להשקיע את מה שנדרש כדי לייצר לנו אלטרנטיבה".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: