יום ראשון, 22 בספטמבר 2019, כ"ב אלול ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 058-4337220

חדשות בצפונט

חדשות

לבשל על פרימוס ולכבס עם קרש כביסה

תוכנית הפיתוח של המוזיאון העירוני בקרית שמונה כוללת גם הקמת דגם של מעברה, שבה יוכלו מבקרי המוזיאון לחוות באופן פעיל את החיים במעברה בתקופת העלייה ההמונית של שנות החמישים.

פורסם בתאריך:


מבנה המוזיאון, צילום רם אייזנברג

אתמול פרסם סגן ראש עיריית קרית שמונה לשעבר, סמי מלול, פוסט , ובו הוא סיפר שהוא נתן הרצאה לסטודנטים במוזיאון העירוני בקרית שמונה. מלול התרשם מאוד לשלילה ממצבו התחזוקתי של המקום, וכתב: " הזדעזעתי מהזנחה החיצונית העדר שרותים ואין מיזוג בחלל התערוכה, מצב שחייבים לטפל ולטפח.

"מבנה המוזיאון קשור להיסטוריה של קרית שמונה. לא מעט התחתנו במבנה זה כולל מספר אחים שלי , אני יודע שמשרד התרבות מעונין לפתח את המוזיאונים בפריפריה. חייבים להרים את הכפפה".

ראש העיר, אביחי שטרן, מצא לנכון להגיב. הוא הסביר שיש כבר תקצוב של 8 מיליון שקלים לפרויקט שדרוג המוזיאון, והוסיף: "בקרוב יחלו עבודות במסגד ובהמשך לכל האורך ועד הבריכה הישנה. קצת סבלנות, אנחנו עובדים על זה ובשלבי תכנון מתקדם ואיסוף חומרי ארכיון. מבטיח לך ומוזמן לצלם את המסך, שיהיה לנו בהחלט מוזיאון ראוי ומכובד".

מכיוון שהעבודות אמורות להתחיל בקרוב, שווה היה לבדוק מה בדיוק הולך לקום שם, וכיצד מתכננים להפוך את המוזיאון, שכיום מצבו אכן מחפיר, למקום אטרקטיבי שימשוך קהל רב.

הגדרתו של המוזיאון היא "מוזיאון לתולדות קרית שמונה ושימור מורשת העליה ההמונית". השם עצמו מחבר בין הסיפור של קרית שמונה לסיפור הגדול יותר של קליטת העליה ההמונית של שנות החמישים ברחבי הארץ.

המוזיאון יכלול שלושה מרכיבים מרכזיים. הראשון, תצוגת פנים שתמוקם במתחם הבריכה הישנה, ובה יהיו חיזיון אור קולי ותצוגת קבע. השני, תצוגת חוץ, שבה יהיה שחזור של מעברה מתקופת שנות החמישים. החלק השלישי, במבנה המסגד, יהווה משכן לתערוכות מתחלפות.

ברחבי הארץ ישנם מוזיאונים רבים שמוקדשים לנושא העליה והחלוציות, אך עד היום לא הוקם מוזיאון שעוסק בתקופת העליה ההמונית, פרט למוזיאון בקרית שמונה, וגם הוא היה דל ולא אטרקטיבי.

הנושא של העליה ההמונית הוא בעייתי בשני מובנים. האחד, לעולים שהגיעו בעליה הזו לא היתה מודעות לצורך לתעד, ולכן צריך להסתמך בעיקר על זכרונות של אנשים שחוו את התקופה.

שנית, מדובר בנושא טעון. העליה ההמונית וקליטתה בארץ היו מלווים בתופעות של קיפוח ואפליה, שבאו לאחרונה לידי ביטוי בסרט "סאלח פה זה ארץ ישראל". לכן יש פה קושי, כיצד להציג את הדברים מבלי שיהיה רק מסר שלילי.

צריך לשם כך למצוא גם את הצד הפוזיטיבי, לתאר את כיצד מתוך המצוקה הקשה קמה וצמחה עיר, לתת לזה מימד של נחישות והתמודדות ושל הכרת תודה לאותו דור, שהצליח לשרוד ולהתפתח למרות התנאים הקשים.

בחוברת הפרוגרמה של המוזיאון מובא קטע מתוך מקמה שכתב נתן אלתרמן בטור השביעי בשנת 1957,  כבר אז ראה אלתרמן את המסר החיובי שצריך לנבוע מתוך הסיפור של העליה ההמונית. וכבר אז ניבא שיקום מוזיאון להנצחת אותה עליה.

וכך כתב אלתרמן: 

 

האתגר הנוסף שעומד בפני המוזיאון הוא להפוך את הסיפור לאטרקטיבי עבור המבקרים. כמו בכל מוזיאון או מרכז מבקרים, חיזיון אור קולי הוא מרכיב הכרחי, אבל צריך מעבר לכך. כיום המבקרים מחפשים גם חוויה אקטיבית.

תצוגת החוץ של המוזיאון, שבה יהיה דגם של מעברה, יכולה לספק את החוויה, כשהרעיון הוא לתת למבקרים תחושה שלשעה קלה הם חוזרים בזמן לשנות החמישים, יושבים בפתח הפחון במעברה ומבשלים על פרימוס, מכבסים עם קרש כביסה, ואולי גם משחקים שש בש כדי להעביר את הזמן.

מיקומו של המוזיאון בתוך פארק הזהב מאפשר לשלב את חוויית הביקור בו יחד עם טיול בפארק עצמו. לכן המסלול יכול להתחיל בחלק הצפוני, מאזור המסגד, ולהסתיים אחרי הליכה לאורך נחל הזהב עד לאזור הג'ונגל.

באופן הזה יכול המוזיאון של קרית שמונה, בשילוב עם הפארק, להיות חוויה מלאה שמתאימה מאוד לטיולים של בתי ספר, וגם כחווייה לכל המשפה. יש כיום בציבור הרחב התעוררות בהתעניינות ביחס לתקופה של העלייה ההמונית, שבמובנים מסוימים הוצנע עד היום חלקה בתקומתה וביסוסה של מדינת ישראל.

המוזיאון של קרית שמונה, אם ייבנה ויופעל על פי הקונספט הנכון, יוכל לנצל את ההתעניינות הגוברת בנושא, ולהפוך לאחת מתחנות החובה בטיול לגליל העליון.  

 

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1