יום רביעי, 16 באוקטובר 2019, י"ז תשרי ה' תש"פ
לפרסום חייגו: 058-4337220

דעות בצפונט

דעות

ההסטוריה העירונית וחקר הגבולות

יעקב אדרי, תושב קרית שמונה, סוקר את תולדותיה של העיר כרקע למה שהוא רואה כצורך חיוני, חקר גבולות והרחבת שטחה המוניציפלי של קרית שמונה. הוא מעודד מכך שראש העיר הנוכחי, אביחי שטרן, חידש את הבקשה לחקר גבולות, ומבקש מתושבי העיר לתת לו את הזמן והאפשרות למצות את התהליך

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

יעקב אדרי

תושב קרית שמונה

קרית שמונה הוקמה בתחילה כישוב עירוני חקלאי. רחובות שי עגנון רמבם הנשיא וביאליק  בשכונות אלו חולקו יחידות דיור עם קרקע למשק עזר שכל דייר יוכל לגדל לפי צרכיו. במקביל המעברה התרחבה עם העלייה הגדולה של עולי מרוקו וארצות האיסלם  בשנת 1956 נבנו בתים מעץ ובתים מלוחות אסבסט.

התעסוקה של אז היתה עבודות יזומות כמו יעור סקילת אבנים קרן קיימת. לכל פועל הוקצו לא יותר מ 15 ימי עבודה  המצב היה קשה לא היו תשתיות  הכבישים לא היו סלולים אין חשמל ברחובות. אבל היתה אוירה משפחתית ואהבה של שותפות גורל.

במשך הזמן הקיבוצים בסביבה הבינו שיש להם אפשרות לקבל כוח עבודה זול  ותושבי העיר התחילו לעבוד בקיבוצים בסביבה והעולים נהפכו לחוטבי  עצים ושואבי מים של ישובי הסביבה.

 כך החלו מתחים.  הקיבוצים לא אפשרו  לתושבי קרית שמונה להיכנס לשטח הקיבוץ ולהנות מהבריכה, מהטבע הירוק.  נוצר פער חברתי תרבותי וכלכלי בין הקיבוצים לבין קרית שמונה.  הקיבוצים חיו ברמה גבוהה.  כל התקופה הזו שלטו בשלטון המרכזי  נציגים של המערך שתמכו בקיבוצים והזרימו להם תקציבים והלוואות ללא הגבלה. בקרית שמונה שלטו למעשה גם נציגים של המערך אשר ניזרי ודוד מורה ז"ל, שתפקידם הצטמצם לשמור על שקט תעשייתי.

מצבם הכלכלי של הקיבוצים הלך ונהיה רע עד כדי חדלות פריון עם חוב של כמעט 15 מיליארד שקל. המדינה ויתרה על חצי מהגרעון ( מה שנקרא היום תספורת) והיתרה פרסה לשנים רבות כהלוואה.

באותה תקופה החל המצב הבטחוני להתערער, והחלה הגירה משמעותית של תושבים למרכז הארץ, אשדוד, נתניה ועוד.  בתקופת המצב הבטחוני הקשה

קרית שמונה קיבלה הכרה של עיר, כשראש העיר הראשון היה אלוני אברהם. בתקופתו קיבלה העיר תפנית חיובית. אבל אז לצערנו הוא הודח ובאה במקומו ועדה קרואה, ושוב נכנסה העיר למצב של  קיפאון מוחלט וההגירה השלילית גברה.

בבחירות שהיו לאחר מכן נבחר ראש העיר פרוספר אזרן  שניהל את העיר ביד רמה. על אף המצב הבטחוני הקשה, הוא הצליח ליצב את העיר. ההגירה השלילית נעצרה ואף החלו להגיע תושבים חדשים.

אבל אז גם הוא נכנס למועצה לעומתית ונאלץ להתפטר ובמקומו נבחר חיים ברביבאי שגם בתקופתו לא נרשמו ארועים מיוחדים וגם הוא אולץ להתפטר ובמקומו נכנס לתפקיד ראש עיר סמי מלול .

יש לציין שלאורך כל השנים ראשי העיר לא התמודדו מספיק חזק מול הקיבוצים על  הנושא של חקר גבולות ולחלוקה צודקת שיוויונית של הקרקעות והנכסים המניבים ארנונה גבוהה בנינו לבין קיבוצי וישובי הסביבה. היו הדבריות אבל תמיד הדברים הסתיימו בפשרה כלשהי. יש לציין שבתקופות של סמי נבנתה שכונת  בימת תל חי על שטח של 2000 דונם אשר הצליח לנכס לקרית שמונה.

סמי מלול רצה להמשיך בכיוון הזה אבל עשייתו נגדעה כיוון שלא נבחר ואת מקומו תפס הרב ניסים מלכה שוויתר על פעילות הוועדה הגאוגרפית והגיע לסיכום עם המועצה האזורית על חלוקה של 50 % 50% מדמי הארנונה של מתחם ביג.

לאורך כל השנים הקיבוצים ניצלו את הזמן ובנו הרחבות למגורים שאליהם עברו כל המשפחות החזקות שרצו איכות חיים טובה יותר. הם בנו גם מיתחמי עסקים ובילוי חיזקו את אתרי התיירות והאטרקציות.  

 בקרית שמונה הדור הצעיר ובעלי ההשכלה האקדמית לא מצאו את מקומם בעיר ונאלצו לעזוב וניתן למצוא אותם  עושים חייל ברחבי הארץ אך מתגעגעים לבית.

 ויש לנו הון אנושי שלא יסולא מפז לכן תושבים יקרים אם חפצי חיים אנחנו זה הזמן לעזור לתמוך ולדרוש מההנהגה הנוכחית לשאוף להחזיר לעירנו את הדור הצעיר ומוכשר שלנו. להביא תעסוקה הולמת את כישוריהם  להלחם על מה שמגיע לנו בדין מול הועדה הגאוגרפית.

ידוע כי הבקשה הונחה על שולחן הועדה. היום המדינה יוצאת בקריאה לישובי בפריפריה  להגיש בקשות, והוועדה תדון בהם. כך למשל העיר לוד שזכתה להנות מכספי הארנונה של נתב"ג, העיר ירוחם שמקבלת נתח מכובד מכספי הארנונה של עיר הבהדים, ודימונה שמקבלת מליונים מכספי הארנונה של הכור בדימונה.  כספים אלו אפשרו לראשי הערים לשפר ולשדרג את הערים שלהם, ולתת שירות איכותי יותר לתושבים שלהם.  ולכן  כשתורכב ממשלה חדשה, ויהיה שר פנים חדש, ידונו בבקשה שלנו, וגם אנו נזכה לחלוקה צודקת שיוויונית של כספי הארנונה בינינו לבין קיבוצי וישובי הסביבה

לכן מה שמתבקש זה פשוט לתת את הזמן והסבלנות לאביחי ולהנהלת העיר להצעיד את העיר למחוזות ולמקומות הראויים לה .

 

 מתוך חוויות אישיות שלי כאחד שגדל עם העיר

יעקב אדרי

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה: